מהי אלקסיתימיה והאם היא קשורה לפיברומיאלגיה?

פיברומיאלגיה היא מחלה בעלת אינספור ביטויים אפשריים. מחלה זו, הנקראת בעברית "דאבת השרירים" (או פשוט "דאבת"), מבוטאת בכאבים כרוניים מופשטיים בעשרות אזורים בגוף, ברגישות קיצונית, בעייפות ובתחושה כללית שלילית. עם זאת, המחלה עדיין טומנת בחובה הרבה מאוד סימני שאלה – למשל בכל הנוגע לשאלת האבחון ולקישור התסמינים אליה ולא לבעיות רפואיות ולמחלות אחרות.

במאמר הבא נתייחס לסוגיית האלקסיתימיה וננסה לקבוע עבורכם האם היא ראויה להיכלל ברשימת התסמינים האפשריים של פיברומיאלגיה.

מהי אלקסיתימיה? ועד כמה היא רווחת?

אלקסיתימיה היא תופעה המופיעה אצל עשירית מהאוכלוסייה, בעיקר גברים, ומבוטאת בקושי מהותי להביע, לזהות או לחוש רגשות. לא מדובר כאן בהפרעה נפשית וגם לא במאפיין שלילי של אישיות האדם, אלא כתופעה סטנדרטית. עם זאת, אין ספק שהיא פוגעת באיכות החיים של האדם החווה אותה, באינטרקציות שלו עם הסביבה וביכולת שלו להבין את העולם.

אנשים המוגדרים כאלקסיתימיים יתקשו לזהות רגשות. גם כשכאן נעשה זיהוי של רגש, תהיה לה בעיה להגדיר אותו בפני עצמם או להעביר אותו לאחרים – מה שעלול לגרום לתחושה של חוסר אונים, לדימוי עצמי נמוך או אפילו לפיתוח בעיות נפשיות דוגמת חרדות או היפוכונדריה. בנוסף לכך, אנשים בעלי אלקסיתימיה נוטים להיות בעלי עולמות דמיון ופנטזיה מצומצמים בהשוואה לשאר האוכלוסייה.

מהו הקשר בין אלקסיתימיה לבין פיברומיאלגיה?

במהלך השנים, התגלה קושי מהותי לזהות אלקסיתימיה ולשייך אותה למצבים שונים. פעמים רבות ההתבוננות בתופעה הייתה במשקפיים של הפרעות נפשיות. את התופעה נהגו לשייך כחלק מ"תופעות הלוואי" של מצבים דוגמת סכיזואידיות, הפרעת אישיות נמנעת או חלק מסוגי החרדות. על רקע התסמינים של ההפרעה, החלים בעיקר במישור הרגשי או הנפשי, אפשר להבין כיצד ומדוע נעשה הקישור הזה.

במהלך השנים, נערכו מחקרים שונים שניסו לראות האם ישנו קשר בין אלקסיתימיה לבין פיברומיאלגיה, תוך בחינה של כיוון הקשר ודרגת העוצמה שלו. מהמחקרים עולה תמונה די ברורה, שרואה שאנשים הסובלים מאלקסיתימיה עשויים להיות מאופיינים כחולים בפיברומיאלגיה, ולהיפך.

על הקשר הישראלי

בהקשר הזה ראוי לציין מחקר שנערך באוניברסיטת בן גוריון, שניסה לבחון האם בקרב חולות פיברומיאלגיה יש שכיחות גבוהה יותר של אלקסיתימיה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. המחקר התייחס לגישה הרפואית השכיחה, לפיה לתסמינים המזוהים עם פיברומיאלגיה עשוי להיות בסיס מולטי פקטורלי, כלומר, שילוב של גורמים שונים מעולמות שעשויים להיות שונים. כך נמצא שהפרעות במבנה הרגשי-פסיכולוגי – אליהן ניתן לשייך כמובן אישיות אלקסיתימית – עלולות להגדיל את הסבירות לחוות פיברומיאלגיה בשלב כזה או אחר.

המחקר השווה בין שתי קבוצות בנות, כל אחת מהן בת 36 משתתפות: חלקן חולות פיברומיאלגיה (קבוצת המחקר) ואחרות מוגדרות כ"בריאות" (קבוצת הביקורת). המחקר מצא שאצל הלוקות בפיברומיאלגיה קיימת נוכחות גבוהה יותר של מאפיינים אלקסיתימיים. בנוסף לכך, ההשפעה השלילית של פיברומיאלגיה על איכות החיים באה לידי ביטוי גם בהפרעות בעלות פן פסיכולוגי ובריאות הנפש. באופן דומה אישיות בעלת מאפיינים אלקסיתימיים נמצאה כבעלת השפעה שלילית על איכות החיים, וקשר חיובי עם אותן הפרעות פסיכולוגיות.

ברור כי יש עדיין לא מעט כיוונים לחקור, על מנת שניתן יהיה לקבל תמונה חד משמעית ומקיפה יותר לגבי הקשר – שייתכן מאוד שקיים – בין פיברומיאלגיה לבין אלקסיתימיה. אם הקשר הזה יתברר כחיובי, הרי שיימצא תסמין נוסף המזוהה עם רשימת הסימפטומים האפשריים הארוכה כל כך של מחלת הפיברומיאלגיה.

אולי יעניין אותך גם:

מתח ולחץ נפשי הקשור לפיברומיאלגיה