פיברומיאלגיה היא מחלה הגורמת למגוון רחב של תופעות ואף נקשרת עם תופעות רבות. פיברומיאלגיה גורמת לכאב מפושט באזורים שונים בגוף, בעיקר במקומות בהם ישנו חיבור בין שרירים לגידים. זוהי אינה מחלה זיהומית או דלקתית כמו מחלות ראומטולוגיות אחרות, ביניהן דלקת פרקים, אך הכאבים החזקים גורמים לירידה באיכות השינה, עייפות וירידה כללית בתפקוד. למחלה תופעות לוואי רבות, אחת מהן היא בריחת שתן. מה הקשר בין פיברומיאלגיה לבריחת שתן ואיך מתמודדים?
מהם התסמינים של פיברומיאלגיה?
לפני שניגע ספציפית בנושא בריחת שתן והקשר שלו לפיברומיאלגיה, נזכיר את תסמיני המחלה:
- כאבים כרוניים בכל מערכת השרירים המפרקים והשלד – זהו תסמין מרכזי למחלה.
- רגישות ללחיצות בנקודות שונות בגוף (18 נקודות מסוימות שהוגדרו).
- הפרעות שינה הגורמות לשינה לא איכותית ולכן עייפות רבה במשך היום.
- תסמיני חרדה ודיכאון, קשיי זיכרון וריכוז.
- בעיות הקשורות למערכת העיכול כמו כאבי בטן או מעי רגיז ותלונה שכיחה נוספת (המביאה אותנו לנושא המאמר) היא הצורך להטיל שתן לעיתים תכופות.
ממה נובע הצורך להטיל שתן לעיתים תכופות?
הצורך בהטלת שתן לעיתים תכופות, הגורם גם לבריחת שתן אצל נשים הסובלות מפיברומיאלגיה נובע בעיקר מתסמונת שלפוחית השתן הכאובה. תסמונת זו דומה בעיקרה לתסמונת השלפוחית הרגיזה, כשישנם מספר הבדלים:
- כאבים: אם שלפוחית רגיזה גורמת לביקורים תכופים בשירותים לרוב ללא תלונות על כאבים, תסמונת השלפוחית הכאובה גורמת אף היא לצורך בהטלת שתן לעיתים תכופות בתוספת כאבים.
- יותר נשים מגברים: תסמונת זו שכיחה משמעותית יותר אצל נשים ביחס לגברים (בערך פי 9), לעומת תסמונת השלפוחית הרגיזה שאינה מאפיינת דווקא נשים.
בדומה לשלפוחית רגיזה, גם תסמונת השלפוחית הכאובה אינה נובעת מזיהום או דלקת. כנראה שהמקור לה הוא פגיעה ברירית המצפה את שלפוחית השתן, מה שמאפשר חדירת רעלנים לדופן השלפוחית שגורמים לכאבים עם פגיעתם בעצב שעובר במקום.
טיפול בתסמונת השלפוחית הכאובה
בתסמונת השלפוחית הכאובה ניתן לטפל באמצעות שינויי תזונה, למשל הפחתת חומרים משתנים כמו קפאין. דרך נוספת להקלה נועדה בעיקרון לאבחון ולא לטיפול אך היא עוזרת גם להקלה על התסמינים: החדרת מצלמה זעירה לדופן השלפוחית ומילויה במים תוך כדי צפיה בדופן השלפוחית. המים כנראה מקלים על התסמינים.
טיפול נוסף הוא שטיפת השלפוחית בעזרת תמיסה. דרך נוספת היא תרגילים ופיזיותרפיה לאזור רצפת האגן. חיזוק שרירי רצפת האגן יסייעו להרפות אותם, כך גם להגדיל את נפח השלפוחית ויכולתה לאגור שתן ולפחית את תדירות ההליכה לשירותים.
סיבות נוספות לבריחת שתן
אמנם תסמונת השלפוחית הכאובה היא הגורם לבריחת שתן שנמצא קשר בינו לבין פיברומיאלגיה, אך אותן נשים יכולות לסבול מבריחת שתן גם מסיבות אחרות כמו פעילות יתר של שריר השלפוחית, חסימת מוצא השלפוחית וגם סיבות אחרות כמו גנטיקה או הזדקנות באופן כללי.
איך מתמודדים עם בריחת שתן?
ישנם שני סוגים של בריחת שתן: בריחת שתן בדחיפות, כאשר ישנה התכווצות ספונטנית של שלפוחית השתן. השני הוא בריחת שתן במאמץ, בו ישנה בריחת שתן במצבים ספציפיים כמו צחוק, שיעול, התעטשות הקשור למנגנון הסגירה של צינורית השתן וברקמות התומכות בו.
בגורם הראשון הטיפול יהיה קשור יותר לשינוי הרגלים כמו שינוי תזונתי, הכולל הפחתת קפאין ואלכוהול, הקפדה על פעילות גופנית ועל זמני השתנה קבועים. הטיפול בגורם השני יכלול פיזיותרפיה ואימון אזור האגן לחיזוק שרירי רצפת האגן התומכים בצינורית השתן. היום ישנם גם טיפולים חדשניים המסייעים לבריחת שתן כמו לייזר, גלי רדיו וגם הזרקת חומרי מילוי סביב צינורית השתן.