חוקרים רבים ניסו לשער מהו הגורם לפיברומיאלגיה. באחד מהמחקירם נמצא כי חשיפה לחומרים כמו מונוסודיום גלוטמט (MSG) ופלואוריד יכולה להחמיר את המחלה ואף לפעמים להוות טריגר להופעה שלה.
פיברומיאלגיה היא מחלה שגורמת להופעה של כאבים כרוניים בשרירים ובעיקר בגידים שתפקידם לחבר שרירים לעצמות.
מסיבה זו הכאבים שתוקפים את הלוקים בפיברומיאלגיה מופיעים בעיקר בפרקים.
פיברומיאלגיה היא תסמונת שפוגעת בעיקר בנשים וניתן להעריך בגסות כי 2% מאוכלוסיית העולם לוקה בתסמונת הנ"ל.
על אף מחקרים רבים שנערכים ברחבי העולם במטרה למצוא מזור לפיברומיאלגיה, נראה כי אנחנו עדיין רחוקים מן המטרה.
הסיבה לכך היא שטרם נתגלתה הסיבה שגורמת לפיברומיאלגיה. כיום אנו יודעים על מספר מצבים שיכולים להוות "טריגר" להופעה של המחלה. בנוסף ישנם מספר חומרים שגורמים להחמרת הסימפטומים של פיברומיאלגיה.
מונוסודיום גלוטמט ופיברומיאלגיה
מונוסודיום גלוטמט ואספרטם הם חומרים המוספים באופן תדיר למזונות שאנו אוכלים בכדי לשפר את הטעם שלהם.
אספרטם הוא חומר ממתיק ונמצא ברוב המוצרים שמכילים "סוכרזית". מונוסודיום גלוטמט הוא חומר סינתטי שטעמו דומה מאוד לטעם שנקרא "אוממי" והוא טעמם של החלבונים.
טעם ה"אוממי" קיים גם במזונות שמקורם מהים כמו דגים ואצות. הטעם הוא מאוד ערב לחך ובעולם המודרני בו אנו חיים, ניתן לראות כי ישנה תוספת של מונוסודיום גלוטמט להרבה מאוד ממוצרי המזון אותם אנו צורכים. מוצרים לדוגמא הם: אבקות להכנת מרק, חטיפים מלוחים, מוצרים קפואים, מזון מעובד ועוד.
שני החומרים הנ"ל, אספרטם ומונוסודיום גלוטמט, שייכים לקבוצת חומרים הקרויים "אקסיטוטוקסינים". מדובר במולקולות שיכולות לפעול בגוף כמעבירים עצביים שמפעילים שרירים ומערכות אחרות. כשיש עודף של אקסיטוטוקסינים בגוף, הדבר יכול להיות רעיל למערכת העצבים ולגרום לתופעות עצביות שונות. בעיקר לכאב.
בשנת 2001 פורסם במגזין הפרמקולוגיה האמריקאי Annals of Pharmacotherapy סיכום מקרה של 4 נשים חולות בפיברומיאלגיה.
הנשים היו מאובחנות כחולות במחלה במשך שנתיים עד 17 שנים וכולן עברו בעבר ניסיונות טיפוליים שהצלחתם הייתה מועטה ביותר. כל הנשים סבלו מכאבים קשים.
לנשים הוצע לשנות את התזונה שלהן ולהוריד ממנה מוצרים המכילים מונוסודיום גלוטמט ואספרטם. תוך חודשים ספורים, כל 4 הנשים דיווחו על נסיגה מלאה או חלקית של הסימפטומים אותם הן חוו עקב הפיברומיאלגיה. לאחר שהן החזירו מוצרים המכילים מונוסודיום גלוטמט לתזונה שלהן, הסימפטומים של המחלה חזרו.
לאור הממצאים, החוקרים שעקבו אחר אותן נשים סוברים כי קיימת תת קבוצה של פיברומיאלגיה שמוחמרת ואף נוצרת כתוצאה מחשיפה לאקסיטוטוקסינים כמו מונוסודיום גלוטמט.
מחקר נוסף נדרש בנושא טרם יוכלו החוקרים להסיק מסקנה כללית יותר.
בינתיים הם מציעים לחולי פיברומיאלגיה לשקול שינוי תזונתי שיכלול הורדה של מוצרים המכילים חומרים כמו מונוסודיום גלוטמט ואספרטם מהתפריט, ולראות האם הדבר מקל על הסימפטומים שלהם.
למידע נוסף לחצו כאן
פלואוריד ופיברומיאלגיה
פלואור הוא יסוד הקיים בטבע ונמצא בטור השביעי של הטבלה המחזורית. הוא שייך למשפחת ההלוגנים ומוכר כיסוד האלקטרו שלילי ביותר (בעל נטייה חזקה למשוך אליו אלקטרונים).
פלואור יכול ליצור תרכובת של חומר בשם פלואוריד שיש לו חשיבות רבה בנושא של בריאות השיניים. במדינות רבות, ביניהן ישראל, נהוג להוסיף פלואוריד למי השתייה בכדי לצמצם את בעיות השיניים שיש לאוכלוסייה.
בנוסף, נהוג להמליץ על תוספי פלואוריד לילדים מתחת לגיל 14. משחות השיניים בהן אנו משתמשים מכילות, רובן ככולן, תוספת של פלואוריד.
כמות רבה מידי של פלואוריד יכולה לגרום להרעלת פלואוריד שהסימפטומים שלה מזכירים מאוד את הסימפטומים של פיברומיאלגיה.
הדבר הוביל מספר אנשים לחשוב כי לצריכה מופרזת של פלואוריד יש תפקיד בהחמרה ואף בהופעה של פיברומיאלגיה אצל אנשים מסוימים.
מספר תיאוריות הועלו בנוגע להשפעה המזיקה שיש לפלואוריד על עצמות הגוף. אחת מהן היא שעודף פלואוריד מפחית את כמות הסידן בעצמות, דבר שעשוי להוביל לכאבי פרקים ושברים מרובים.
דרושים מחקרים נוספים ובדיקות מעמיקות יותר בטרם ניתן יהיה לקבוע את ההשפעה המדויקת שיש לפלואוריד על פיברומיאלגיה.
ראו גם: