פיברומיאלגיה או בשמה העברי "דאבת שרירים" הינה מחלה ראומטית מתארת מצב שכיח יחסית המופיע אצל בין 2-3% מהאוכלוסייה של כאבי שרירים ותשישות.
פיברומיאלגיה פירושה כאב בשרירים ובסיבי רקמות החיבור- הגידים, מדובר באוסף של תסמינים המתרחשים יחדיו ולכן מדובר במחלה קשה לאבחון מאחר והתסמינים מזכירים מצבים רפואיים אחרים.
אבחון המחלה מסתמך בעיקר על דיווחי החולה ולכן פעמים רבות החולה אינו מצליח להסביר את התסמינים ואיתור המחלה מתעכב. הממסד הרפואי מתקשה בהבנת שורשיה של המחלה והמחקרים שמבוצעים אינם מגיעים לתוצאות חד משמעיות.
מחלת הפיברומיאלגיה פוגעת כאמור בשרירים וברקמות המחברות בין השרירים לעצמות, היא מזכירה בתסמיניה דלקת פרקים אך בניגוד לאחרונה אינה גורמת לעיוותים במפרקים. המחלה פוגעת ביכולת של הסובלים ממנה לעבוד, לנהל מערכות יחסים ולתפקד כאנשים נורמליים. המחלה יכולה לפגוע בכל אדם בכל גיל אך לרוב הסובלים ממנה הן נשים.
הגורמים לפיברומיאלגיה והטיפול בה:
מספר גורמים יחד או לחוד יכולים להביא להתפרצות מחלת הפיברומיאלגיה. גורמי דחק כגון מחלה, טראומה נפשית או פיזית, שינויים הורמונליים, חוסר בשעות שינה לאורך זמן וכו'. המחלה עלולה להיגרם מתאונות דרכים עקב פגיעה בעמוד השדרה הצווארי בפגיעה הידועה בכינויה "צליפת שוט".
הטיפול במחלה כולל שימוש בתרופות להפחתת הכאב ותרופות לשיפור השינה. לחולים מותאמת תכנית אימון לשרירים ולשיפור סיבולת לב- ריאה, טכניקות של הרפיה ואמצעים נוספים להפחתת המתח בשרירים. ישנה עבודה מתמדת בקהילה הרפואית למטרת שיפור הידע על הפיברומיאלגיה.
אובדן כושר עבודה ומחלת פיברומיאלגיה
מאחר וישנו קושי רב באבחון המחלה רבים מהסובלים בה מתקשים לתפקד בצורה מיטבית במקום עבודתם ועל כן עלולים להיוותר מחוץ למעגל התעסוקה.
אובדן כושר העבודה כתוצאה ממחלת הפיברומיאלגיה עלול להימשך לאורך זמן ארוך, לעיתים במשך שנים ולכן ישנה חשיבות גדולה מבחינת חברות הביטוח להכרה במחלה כגרום לאובדן כושר עבודה.
מסיבות אלו רבים בממסד הרפואי בישראל אינם מכירים במחלה כמו כן חברות הביטוח מתכחשות לנזקיה של המחלה כלפי מבוטחיהן.
למרות הקשיים הרבים המוטלים על חולי פיברומיאלגיה בהוכחת אובדן כושר עבודה, בתי המשפט בישראל הכירו בלא מעט מקרים בפיברומיאלגיה הנגרמת כתוצאה מטראומה שאירעה במהלך תאונות כאלו ואחרות כסיבה לירידה בכושר ההשתכרות.
דוגמה לאחד מפסקי הדין הללו הוא ע"א 785/08 בו אישר בית המשפט תביעה בגין אובדן כושר עבודה וכושר השתכרות של רופאת שיניים בעקבות קבלת דעתו של מומחה שקבע כי הרופאה פיתחה מחלת פיברומיאלגיה בעקבות התאונה שעברה. ביהמ"ש דרש לפצותה על הירידה בכושר ההשתכרות עקב ירידה בשעות העבודה שנבעה מהמחלה.
כמו חברות הביטוח גם המוסד לביטוח לאומי אינו מקל על החולים בפיברומיאלגיה בבקשתם לגמלת נכות כללית. מאחר והסימפטום העיקרי של המחלה הוא כאב ישנו קושי רב בקביעת דרגת הנכות של החולה, מאחר ואין ממצאים רפואיים המעידים ותומכים בטענותיו.
בכדי לקבל את גמלת הנכות הכללית על החולים במחלת הפיברומילאגיה להגיש בקשה בצירוף מסמכים רפואיים ולעמוד בפני וועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי.
למרות הקשיים המוטלים מומלץ כי אנשים שהוכרו כסובלים מהמחלה על ידי רופא ריאומטולוג,ואנשים שהמחלה פוגעת בכושר עבודתם לפנות למוסד לביטוח לאומי ולדרוש את זכויותיהם.
מרגע שייקבע המוסד לביטוח לאומי כי אכן ישנה פגיעה בכושר העבודה של החולה במחלה ועל כן יאשר את גמלת הנכות הכללית, להחלטה זו מתלוות הטבות נוספות כגון הנחה בתשלומי הארנונה, בזק והקלות במקום העבודה.
אם תקבע הוועדה הרפואית כי עקב מחלת הפיברומילאגיה כושר עבודתו של החולה ירד ב-50% יהיה זכאי אותו אדם לקצבה חודשית, לעיתים גם אם אותו אדם ממשיך לעבוד.
ראו גם: