פיבראומיאלגיה, או בעברית "דאבת השרירים", היא מחלה שההתמודדות איתה מורכבת בכל קנה מידה. מצד אחד, המחלה הכרונית
הזו כוללת בתוכה עשרות תסמינים אפשריים, ביניהם כאבים או רגישות מוגברת בכל שריר, רצועה, גיד או נקודת כאב בגוף שאפשר לחשוב עליהם, עייפות, תשישות, בעיות במערכת העיכול, ירידה במצב הרוח ועוד. כל אלו מקשים על התפקוד של האדם במישורים השונים. אם לא די בכך, זוהי מחלה שאי אפשר לאבחן על ידי בדיקות רפואיות או להבין את הגורמים לה. אפשרויות הטיפול משתנות בהתאם לכך.
מחקר מעניין שפורסם לאחרונה מצא קשר בין טאי צ'י לבין פיברומיאלגיה. אז האם אומנות הלחימה הקדומה מסין עשויה לסייע לנו במאבק מול מחלת הפיברומיאלגיה? אתם מוזמנים לקרוא ולהחליט בעצמכם.
טאי צ'י, פיברומיאלגיה ומה שביניהם
המחקר המדובר, שפורסם בכתב העת הרפואי הבולט New England Journal of Medicine, הראה כי בכוחו החיובי של הטאי צ'י לסייע לסובלים מפיברומיאלגיה. למעשה, ההשפעה שלו יכולה להיות קצרת מועד בכל קנה מידה: המחקר הראה כי בקרב אנשים הלוקים בפיברומיאלגיה ותרגלו טאי צ'י בתדירות מספקת, חל שינוי לטובה בתסמינים תוך פרק זמן של כשלושה שבועות בלבד. זוהי יעילות גבוהה משמעותית בהשוואה לתרגילים גופניים אחרים, למשל תרגול סטנדרטי של מתיחות.
במחקר השתתפו 66 נבדקים, שחולקו לשתי קבוצות. המשתתפים בקבוצת המחקר (33 נבדקים) עברו שיעורי טאי צ'י במשך שעה, פעמיים בשבוע לאורך תקופת המחקר, וכן קיבלו קלטת ובה תרגילים לאימון נוסף בן עשרים דקות מדי יום. שאר הנבדקים, המרכיבים את קבוצת הביקורת, ביצעו תרגילי מתיחות סטנדרטיים וקיבלו דגשים ביחס לבריאותם הפיזית והנפשית אולם לא תרגלו טאי צ'י.
מה היו ממצאי המחקר?
תוצאות המחקר הצביעו על הבדל די משמעותי בין שתי הקבוצות. בקבוצת המחקר, השיפור בתסמיני הפיברומיאלגיה התרחש כאמור תוך 12 שבועות בלבד. לצד ההקלה בכאב, שהוא התסמין המרכזי של המחלה, רבים מהמשתתפים דיווחו על שיפור דרסטי במצב הרוח ובאיכות החיים שלהם. הם נטו להצהיר שחומרת המחלה אצלם נמוכה יותר, וכן על הרגשה כללית טובה, שינה תקינה, רמות גבוהות של אנרגיה ועוד.
המשתתפים במחקר הפגינו שינוי בהתנהגות שלהם, אותו ניתן לתפוס כחיובי. בעוד שבקבוצת הביקורת כשישית מהמשתתפים דיווחו על כך שהפסיקו ליטול תרופות בעקבות השיפור במצבם, בקבוצת המחקר האחוז המקביל היה כשליש מהמשתתפים. מבחינת הציון הכולל לדירוג תסמיני פיברומיאלגיה, בו נעשה שימוש במחקר, עולה כי בקרב המתאמנים בטאי צ'י השיפור הממוצע בסקאלת התסמינים עמד על 28 נקודות, לעומת 9 נקודות בלבד בקבוצת הביקורת. שימו לב שכ-20-10% מבין המטופלים בקבוצת המחקר לא הרגישו שתרגול הטאי צ'י סייע להם.
מה ניתן ללמוד מהמחקר?
אין ספק שהמחקר המדובר מצביע על תוצאות מצוינות של תרגול טאי צ'י להקלה על חולי פיברומיאלגיה, כאשר לדברי החוקרים מדובר כאן בתוצאות משופרות אפילו מאלה של ניסויים מקבילים שבדקו את יעילות התרופות – הניתנות בחלק גדול מהמקרים כקו טיפולי ראשון במחלה – להתמודדות עם פיברומיאלגיה. תרגול טאי צ'י המתבצע על פי הספר, ובהדרכת גורם מקצועי הבקיא בתורה, עשוי להיות בטוח כמעט לחלוטין. זאת כמובן להבדיל מהתרופות, הכוללות בחלקן תופעות לוואי וסיבוכים שונים.
עם זאת, ניתן לסייג מעט את התוצאות בכמה אופנים. אוכלוסיית המחקר עומדת על עשרות משתתפים בלבד, כלומר, מצומצמת ולא מאפשרת בהכרח הסקה גורפת לגבי האוכלוסייה הרחבה. תיתכן כניסה של משתנים מתערבים לתוך המשוואה, ובנוסף – המחקר מבוסס על דיווח עצמי, שעשוי ליצור הטיות שונות. לכן יש צורך במחקרים נוספים, שיצליחו אולי להפיג חלק מסימני השאלה המרובים האופפים את מחלת הפיברומיאלגיה באופן כללי.
מקורות ולקריאה נוספת:
Tai Chi Has Similar or Greater Benefits Than Aerobic Exercise for Fibromyalgia, Study Shows
A Randomized Trial of Tai Chi for Fibromyalgia