פיברומיאלגיה היא מחלת כאבים נפוצה המשפיעה על כ-2%-4% מהאוכלוסייה, ומאופיינת בנקודות כאב כרוניות נרחבות לאורך הגוף, בדרך כלל בצוואר, בכתפיים, בגב, בירכיים, בזרועות וברגליים, כמו גם עייפות קיצונית, בעיות שינה, קשיי חשיבה ודיכאון. גורמי סיכון אחרים כוללים אירועים מלחיצים או טראומתיים כגון תאונת דרכים, היסטוריה משפחתית או מחלת פרקים.
נתוני המחקר
במחקר שנערך בין השנים 1995 ל-1997, בדקו מדענים נתוני מחקרים מוקדמים, ומצאו 380 מקרים חדשים של פיברומיאלגיה שאובחנו בקרב 15,990 נשים, שדווחו על תסמינים במשך 11 שנים.
נשים עם מסת גוף (BMI) גבוהה נמצאו בסיכון גבוה יותר של שישים עד שבעים אחוזים לפתח פיברומיאלגיה, בהשוואה לנשים רזות יותר. מסת גוף נמדדת באמצעות חישוב הגובה והמשקל, ואם המשקל גבוה יותר ב-25% מהגובה, נחשב המצב לעודף משקל. אם המשקל גבוה בשלושים אחוזים, אדם מוגדר כשמן, ואם המשקל גבוה בארבעים אחוזים, אדם מוגדר כסובל מהשמנת יתר חמורה.
יחד עם זאת מודיעים המדענים כי לא הצליחו להוכיח את סוגי הפעילות הגופנית הפרטניים המשפיעים לטובה על כאבי פיברומיאלגיה או מונעים אותה, והם סבורים כי אפשרי שסוגי פעילות גופנית מסוימת יעילים יותר מאחרים גם בפני מניעה והתפתחות עתידית של המחלה. על מנת לאשר את הממצאים ולהגיע למסקנות ברורות יותר, נדרש מחקר נוסף.
חשיבות מניעת השמנת יתר
כדי להבין את הקשר הקיים בין השמנת יתר לבין פיברומיאלגיה, יש להבין תחילה מהו משקל עודף וכיצד מתבטאת השפעתו על הגוף. ובכן, ככל שאדם צובר יותר משקל, כך גוברים סיכוייו לחוות נזקים פיזיים. משקל עודף מפעיל לחץ על האיברים והמפרקים, כגון הברכיים והירכיים.
כל קילוגרם של משקל עודף מפעיל כארבעה קילוגרמים של לחץ נוסף על המפרקים, כך שאדם עם עשרה קילוגרמים של משקל עודף, נושא משקל של ארבעים קילוגרמים עודפים המפעילים לחץ על הגוף. מכאן ניתן להבין בקלות את הקשר בין משקל עודף לבין הגברת הסיכון לפיברומיאלגיה.
וכשאדם סובל מפיברומיאלגיה, המשקל הנוסף גורם להחמרת הכאבים. אך לא המשקל העודף בלבד הוא הגורם לנזק, אלא גם השומן עצמו מהווה רקמה פעילה היוצרת ומשחררת כימיקלים, המקדמים את הדלקת.
יתרונות פעילות גופנית
פעילות גופנית קבועה מפחיתה את הסיכון ללקות בפיברומיאלגיה. המחקר הוכיח כי ככל שנשים מקפידות יותר על פעילות גופנית, כך נמוך יותר הסיכון שלהן לפתח פיברומיאלגיה. ההשפעות המגנות של הפעילות הגופנית נבדקו בקרב נשים בעלות משקל עודף ובקרב נשים הסובלות מהשמנת יתר. המדענים סבורים כי הרמות הגבוהות של חלבונים דלקתיים מסוימים עשויים להשפיע על פיברומיאלגיה והשמנת יתר.
תוצאות המחקר מדגישות את הקשר בין פעילות גופנית, השמנה ורווחה נפשית, ואנשים המודעים למשקלם, ומטפלים היטב בבריאותם, כלומר, אוכלים תזונה בריאה, ישנים מספיק, ומתעמלים, חווים בריאות משופרת יותר, כולל הפחתה משמעותית של שומן גוף עודף ומכאן מופחת גם הסיכון לפתח פיברומיאלגיה.
לדברי האיגוד הלאומי לפיברומיאלגיה, אין באמת צורך במחקרים שיוכיחו את מה שכל בר דעת יודע, וכי הקשר בין פעילות גופנית, משקל גוף ורווחה נפשית ופיסית, ברור לחלוטין.
אין ספק כי פעילות גופנית קבועה ושמירה על משקל נורמאלי מומלצים לכל האנשים כאמצעי בריאות אישי, וראשי האיגוד מסרבים להסיק כי תוצאות המחקר עשויות להפחית את סיכויי נשים לפתח תסמונת משמעותית של פיברומיאלגיה.
ראו גם: